שוק ארבעת המינים יכול להיות מאד מתסכל. עולם ארבעת המינים מלא בביטויים שונים ומשונים, חלקם הגדול בשפות שנכחדו כבר מזמן מהעולם, וכל הסוחרים תמיד ינסו לדחוף לנו ליד את הסט הכי יקר תוך כדי מלמול מילים כמו "לבלוב, בקעה, גארטעל, בלי בלעטאלאך…". אז רגע אחד לפני שאתם יוצאים לכבוש את השוק בסערה הכנו בשבילכם את המילון המלא שיעזור לכם קצת להתמצא בכל הבלאגן…

ארבעת המינים– גולת הכותרת של חג הסוכות. בתורה נאמר שעלינו ליטול בחג הסוכות ארבעה מינים שהם " פרי עץ הדר, כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל", וע"פ המסורת אותם ארבעה מינים הם האתרוג, הלולב, ההדס והערבה.

אתרוג–  אחד מארבעת המינים המכונה "פרי עץ הדר". האתרוג הוא פרי קשיח הדומה קצת ללימון. בגלל שהאתרוג נחשב לפרי הכי מהודר נוהגים להקפיד לחפש אתרוג יפה כמה שיותר ובלי כתמים (מה עוד שיש כתמים שפוסלים את האתרוג). מחיר של אתרוג מתחיל ב-30 שקלים ויכול להגיע לסכומים של מאות ואפילו אלפי שקלים בחסידויות מסוימות שבהם מקפידים על זן מסוים של אתרוגים. הסוחרים תמיד מחכים לאוליגרך שמחפש את האתרוג הכי טוב לקנות לרב שלו ומוכן להוציא עליו כמה ג'ובות טובות, ולכן כמעט בכל בסטה בשוק תוכלו לראות כמה אתרוגים שהסוחר מניח אחר כבוד בצד ושומר אותם "לרציניים בלבד"…

הדס– הדס גם הוא אחד מארבעת המינים. בחג הסוכות יש לקחת שלושה הדסים ולנענע אותם ביחד עם שאר המינים. ההדס הוא שיח ריחני שהעלים שלו גדלים בקבוצות של שלוש. בשווקים הגדולים כמו בבני ברק ובמאה שערים הסוחרים מניחים על השולחן מאות הדסים, והחסידים (שלרוב מצוידים בזכוכיות מגדלת) יכולים לעמוד שם שעות ולבחון בקפדנות את ההדסים ולראות אם שלושת העלים בכל קומה בהדס יוצאים בדיוק מאותה הנקודה. ככל שהעלים ממוקמים במקומות יותר מדויקים, כך ההדס נחשב יותר מהודר וכמובן גם יותר יקר. הדסים ממוצעים עולים 20-50 ₪.

לולב– הלולב הוא המין הגבוה ביותר מבין ארבעת המינים ובגלל זה מכנים את נטילת כל המינים "נטילת לולב". ללולב יש שדרה אמצעית ומהצדדים גדלים עלים כפולים שאפשר לפתוח. העלה האמצעי והגבוה ביותר נקרא "תיומת" וככל שהתיומת סגורה יותר הלולב נחשב יותר מהודר. מחיר של לולב מתחיל בכ-25 ₪ ויכול להגיע ל- 100-150 ₪.

ערבה– הערבה היא המין האחרון מבין ארבעת המינים והיא גם הכי נפוצה, בגלל שהיא צמח בר שגדל בהרבה מקומות ובעיקר ליד נחלים (לכן מכונה הערבה "ערבי נחל"). בגלל שהיא כ"כ נפוצה היא גם המין הכי זול, ובדרך כלל המחיר שלה הוא קבוע ועומד על 5 ₪. לערבה הכי קל להתייבש, ואם היא עומדת קצת יותר מידי זמן בשמש היא יכולה לכמוש ואפילו להיפסל, לכן חשוב לשמור עליה במקום מוצל, ואפילו לשים אותה במקרר כל יום אחרי התפילה. בכל מקרה, גם אם הערבה נפסלה זה לא סוף העולם ואפשר תמיד לקנות ערבה חדשה מהילדים שמוכרים ערבות בכניסה לבית הכנסת.

קוישלך– תפקידו של הקוישלך הוא לאגוד את הלולב, הדס וערבה ביחד (את האתרוג מחזיקים בנפרד). הקוישלך עשוי מעלים יבשים של לולב שקלעו אותם למחזיק בצורת V שבצד ימין שלו שמים את ההדסים, בצד שמאל את הערבות, ובאמצע את הלולב. הסיבה לכך שהקוישלך עשויים מעלי לולב היא בגלל שאסור לעשות את זה מצמח אחר מהדין של "בל תוסיף" שאמור בתורה. אגדות אורבניות רבות מנסות לענות על השאלה מי מכין את הקוישלך האלה, והתשובה היא כנראה שמי שעושה את זה הן נשים ערביות שבטוח לא מצליחות להגות את המילה "קוישלך". בכל מקרה, שאף אחד לא יעבוד עליכם, אם קניתם סט ארבעת המינים אמורים לקבל הקוישלך בחינם! אל תתפתו לקנות מסוחרים שמנסים לעשות עליכם קופה ולגבות תשלום על הקוישלך.

תיומת– התיומת היא העלה הכפול האמצעי והגבוה ביותר שבלולב. התיומת צריכה להיות סגורה לחלוטין ולכל הפחות לא פתוחה עד לתחילת השדרה. לתיומת יש משמעות מאד גדולה ביחס לרמת ההידור של הלולב, ולכן תוכלו לראות בשוק הרבה אנשים שפותחים את הלולב לגמרי עד שידם נחה על התיומת והם משחקים איתה כדי לבדוק אם היא נפתחת או לא. לרוב הם יגלו שהיא נפתחת, מהסיבה הפשוטה שאחרי שהם התעסקו איתה במשך חצי שעה ברור שהיא תיפתח, ומדובר בגזל של ממש מהמוכר.

כפתור– "כפתור" הוא כינוי של מקרה מאד נדיר בלולבים, והוא כאשר התיומת למעלה מתעגלת כלפי מטה באופן טבעי ויוצרת מן קרס קטנה. הסיבה שהדבר הזה נחשב מהודר הוא בגלל שהוא נדיר, וכן בגלל שהסיבוב של התיומת מהדק אותה ככה שיותר קשה לה להיפתח. מי שמקפיד לקנות לולב כזה ישלם עליו כמה עשרות שקלים יותר מהרגיל.

לול– כשסוחר קונה לולבים הוא לא בורר אותם אחד לאחד אלא קונה אותם ב"לולים". "לול" הוא קופסא מוארכת שבתוכה מכניסים משהו כמו 100 לולבים. סוחר שקונה לול מודע לזה שהוא קונה חתול בשק, ובלול יכולים להיות לולבים מהודרים מאד אבל גם לולבים פסולים ועלובים. על הקופסא יש חץ לאורך שפונה לכיוון מסוים, והוא מצביע על הכיוון שאליו מופנות התיומות של הלולבים כשמכניסים אותם לתוך הקופסא, כדי שכשמחזיקים את הקופסא יחזיקו אותה בשיפוע כך שהתיומות לא יחליקו לקצה ויתעקמו או ייפתחו.

בקעה– לולבי הבקעה הם לולבים שאותם מביאים מאזור בקעת הירדן. מדובר בלולבים גדולים חזקים ואיכותיים. ישנם 9 זנים של לולבים שגדלים בבקעה ולכל אחד היחודיות שלו. חלק מלולבי הבקעה מכוסים בשכבה עבה של "קורא" והם כפותים בצורה שנראה שלעולם לא ייפתחו. הדעות חלוקות איך להתייחס ללולבים האלה. יש כאלה שאומרים שמדובר בלולבים האיכותיים ביותר שאין סכנה שהתיומת שלהם תיפתח, ויש כאלה שאומרים שמדובר בלולבים יבשים (אפשר לראות שהצבע שלהם צהבהב בהרבה מלולבי אל עריש הירוקים) שטובלים אותם לפני החג בדבש תמרים כדי שהעלים יידבקו ולא ייפתחו, מה שאומר שאולי בכלל התיומת פתוחה אבל אי אפשר לראות את זה…

אל עריש– לולבי "אל עריש" מיובאים ממצרים, והם לולבים שנחשבים יחסית קטנים ודקים יותר מלולבי הבקעה. המחיר של הלולבים משתנה משנה לשנה בהתאם לגחמותיהם של בני דודנו תאבי הבצע. בשנים האחרונות לא הגיעו לולבים אלו לארץ בגלל המצב במצרים.

גארטעל– גארטעל הוא איזור שקוע באמצע האתרוג, שנראה מרחוק כמו פס לרוחב האתרוג. מקור המילה "גארטעל" הוא מחגורה חסידית שחורה שנוהגים החסידים ללבוש בתפילה כדי לחצוץ בין שני חלקי הגוף שלהם, התחתון והעליון. מי שבדרך כלל מחפש אתרוג עם גארטעל הם לאו דווקא המהדרים הגדולים, אלא לפעמים אנשים מבוגרים שקשה להם להחזיק ביד אחת את האתרוג עם הלולב והם מעוניינים באתרוג קטן עם גארטעל שיקל על האחיזה של האתרוג.

בלעטאלאך– בלעטאלאך (אפשר להוסיף ע' ו-א' לפי הצורך) הם נקודות לבנות חיוורות על האתרוג שמגיעות לרוב מהעלים הקוצניים של האתרוג שפוצעים אותו בזמן גדילתו. הבלעטאלאך לא פוסלים את האתרוג, אבל יש כאלה שמקפידים שלא תהיה אפילו נקודה קטנה לבנה על האתרוג שלהם. יש אפילו כאלה שמגדילים לעשות ומביאים איתם לשוק ארבעת המינים שלל זכוכיות מגדלת ומיקרוסקופים כדי לוודא שאין במקרה בלעטאלאך על המולקולות של האתרוג.

פיטם– על הקצה העליון של האתרוג צומח גבעול קטן ודק שעליו עיגול בגווני חום ששמו "שושנה". המכלול של הגבעול וה"שושנה" מכונה- פיטם. כל אתרוג גדל עם פיטם, והסיבה שלרוב האתרוגים שאנו רואים אין פיטם היא בגלל שחלק מהפיטמים נופלים, בין אם זה בזמן הגידול (כמו בזן של האתרוגים התימניים) ובין אם לאחר מכן. אין בעיה הלכתית עם אתרוגים בלי פיטם, אבל צריך לבדוק שכאשר הפיטם נפל הוא לא לקח איתו גם ביס מהבשר של האתרוג, שאז האתרוג פסול מדין "חסר". באופן כללי אתרוג עם פיטם לא אמור לעלות יותר מאתרוג רגיל אז שלא יעבדו עליכם…

משולש– "משולש" הוא מושג מעולם ההדסים, ומשמעותו שמכל "קן", כלומר מכל נקודת גובה על ההדס, יצאו שלושה עלים. הדס חייב להיות משולש, ואם נקודות היציאה של העלים נמצאות בגבהים שונים ולא באותו קו הקיפי ההדס פסול.

צפתי– ההדס בתורה נקרא "ענף עץ עבות", ולמדו מכך חכמים שצריך שהעלים יצמחו כלפי מעלה ויסתירו את הענף. להלכה לא חייבים שכל העלים לגמרי יסתירו את הענף ואפשר גם שרוב העלים יעמדו בקריטריון הזה. אבל נהגו ישראל להקפיד לקנות הדסים "צפתיים", כלומר שהעלים מכסים לגמרי את הענף. מכאן מקור הביטוי שכתוב על השקיות של ההדסים- "הדס צפתי משולש".

 קורה\קורא– קורא היא עטיפה של חומר חום מסביב ללולב. זה בסדר- ככה הלולב גדל, וגם הלולבים שאתם רואים בלי קורא כנראה היו עם זה פעם. יש כאלה שמאד מקפידים על קורא בגלל שהוא סוגר הרמטית את הלולב, אבל יש כאלה שמחפשים לולב עם "רשרוש" (המושג הבא) ולכן הם מעדיפים לולב בלי כל הקורא.

רשרוש- רשרוש הוא מנהג אשכנזי עתיק שמקורו נאבד איפשהו בפולין הקפואה. אשכנזים רבים נוהגים לחפש לולבים שהעלים שלהם (למעט התיומת כמובן) נפרדים אחד מהשני, ככה שכשמנענעים אותם הלולב מתפזר לכל עבר ומרשרש. מניסיון, לא כדאי לעמוד ליד אנשים כאלה בתפילה, לי כמעט עפה העין מזה.

נרתיק– הנרתיק של הלולב, ההדס והערבה הוא צר וארוך ועשוי מפלסטיק. זהו תיק שיש כמעט לכל אדם והוא הכרחי לשמירה על ארבעת המינים ולנוחות הנשיאה שלהם. הנרתיק הוא רב פעמי וברגע שקונים אחד כזה הוא אמור להחזיק כמה שנים. נרתיק עולה באזור ה-10 ₪, ואם תדעו להתמקח תוכלו לקבל אותו במתנה ביחד עם הסט שתקנו בשוק.

שרוול–  שרוול הוא מן רשת ספוג שצד אחד שלה צר וצד אחד שלה רחב. לתוך הרשת מכניסים את האתרוג כדי לשמור עליו, ולרוב מכניסים את האתרוג ביחד עם השרוול לתוך קופסא נוספת. כמו כל דבר בחג הסוכות- יש קופסאות בהידורים שונים ואפילו קופסאות מאד יקרות מכסף, אבל בתכל'ס אין שום בעיה להשתמש בקופסת הקרטון שמקבלים ביחד עם הקניה של האתרוג.

לבלוב- לבלוב הוא מונח מעולם הערבות, והוא אחד מסימני ההידור הבודדים של הערבה. ה"לבלוב" הוא עלה קטן שגדל בקצה העליון של הערבה, ועל הרבה שקיות של ערבות תוכלו לראות שכתוב "ערבה עם לבלוב".

אתרוג מורכב- אתרוג מורכב הוא אימת הקונים בשוק. הסיבה היא בגלל שאתרוג מורכב הוא פסול ומצד שני קשה מאד להבדיל בינו לבין אתרוג כשר. אתרוג מורכב הוא זן של אתרוג שהרכיבו אותו מזן של אתרוגים וזן של פרי אחר, לרוב לימון. כדי להצליח להימנע מזה מומלץ לקנות אתרוגים שיש להם תעודה שהם מגיעים מפרדס שאין בו חשש הרכבה (יש ביולוגים שבודקים את זה), ואם אתם ממש לא סומכים על אף אחד (תופעה ישראלית משהו) מומלץ לקנות אתרוג תימני שהוא זן ללא חשש הרכבה.

אתרוג תימני- אתרוג תימני הוא התוצר הטוב ביותר שהצליחו לייצר התימנים מאז המצאת המלווח. ועכשיו ברצינות- אתרוג תימני נחשב לזן מובחר מאד של אתרוגים, וזאת בעיקר בגלל שה"חזון איש" העיד עליו שאין יותר כשר ממנו, ושאין בו שום חשש להרכבה. אתרוגים תימניים יכולים להגיע לגדלים מרשימים ביותר, ואם תלכו לכותל בחג בוודאי תוכלו לראות אתרוגי ענק כאלה שנושאים אותם על הכתפיים.

גר"ח נאה\חזון איש- הגר"ח נאה והחזון איש חולקים ביניהם על הגודל של הטפח, לפי הגר"ח נאה הטפח הוא 8 ס"מ לפי החזון איש כמעט 10 ס"מ. המחלוקת הזאת מהותית לעניין ארבעת המינים בגלל שההלכה קובעת שהלולב צריך להיות ארבעה טפחים וההדסים והערבות שלושה טפחים, ולכן תוכלו למצוא בשוק הדסים שכתוב עליהם שהם לפי שיעור ה"חזון איש" ולכן הם יותר מהודרים. להלכה אפשר ליטול ארבעת המינים לפי שיטת הגר"ח נאה ואין עם זה בעיה.

כשר לברכה\ מהדרין\ מהודר א'\ מהדרין מן המהדרין- קצת מבלבל אבל לשוק ארבעת המינים יש את הטרמינולוגיה שלו, ורמת ההידורים נכון להיום מתחלקת לפי הסדר הזה: הכי פשוט הוא "כשר לברכה" או "פשוט" שאיתו יוצאים ידי חובה אבל הוא לא מהודר. משם והלאה אנחנו מטפסים בדרגות כמו מהודר, מהדרין, מהודר א', מהדרין מן המהדרין וכו'. לרוב לסוחרים יש 3 רמות שמחולקות לפי החלוקה הפשוטה של סט פשוט, סט בינוני וסט מהודר, ולכן לא צריך להיבהל מהטרמינולוגיה של מישהו שהסט ההתחלתי שלו הוא "מהדרין מן המהדרין" והכי מהודר שלו הוא "מהודר א' א' א' א'", בסך הכל בכל שלושת הרמות היחסים בין המוכרים הם די דומים. ומי יודע, אולי יום יגיע והסטים יתחילו בכשרות "סבבה" ויגיעו עד לרמת הידור של "על הכיפאק".

סט- כאן זה קצת מבלבל: סט הוא שילוב של אתרוג, לולב והדס, אבל בלי ערבה. מבולבלים? גם אנחנו. הסיבה העיקרית לזה היא בגלל שערבות נוהגות להתייבש מהר, ולכן אנשים נוהגים לקנות אותם ממש בבוקר של החג מילדים שמוכרים אותם בבתי כנסת. ושוב- אם אתם קצת יודעים להתמקח תוכלו לקבל את הערבות בחינם ביחד עם הסט של ארבעת המינים שתקנו בשוק. צריך רק לדעת לבקש.

רב שוק- רב השוק הוא דמות מבוגרת בעלת ידע רב בכל מה שקשור לארבעת המינים. לרוב לא תצליחו למצוא אותו בשוק, אבל בהחלט תוכלו לראות את התור האדיר שמשתרע כל הדרך אל הרב שיושב בשלווה על כסא פלסטיק ומתבונן באתרוגים הרבים ופוסק אם פסול, כשר או מהודר.

שדרה- שדרה היא עמוד השדרה של הלולב שאותו אפשר לראות אם הופכים את לולב ומתבוננים על הקו הבהיר שחוצה אותו לאורך. צריך לבדוק שהשדרה ישרה ולא עקומה יותר מידי לשום צד, ובמיוחד לא קדימה ולצדדים. דרך הבדיקה היא כמו שמכוונים נשק בצבא, רק בלי נשק ובלי צבא.

הושענות- כינוי לחמשת הערבות אותם נוהגים לקחת ב"הושענא רבה" (היום האחרון של סוכות) ולחבוט על רצפת בית הכנסת בסוף ההקפות.

סגור בקופסא- אם כבר בישראלים חשדנים עסקינן, אז יש כאלה שמוכנים לקנות רק אתרוג שסגור בתוך קופסא ויש עליו מדבקה עם הכשר. אחרת- מי יודע? אולי הביאו להם אתרוג מורכב? אולי עם פיטם שבור? לכן יש תמיד את אלה שמעדיפים רק אתרוג בקופסא, ומוכנים להסתכן באתרוג לא כ"כ יפה בשביל זה.

סגירת תפריט
Show Buttons
Hide Buttons
×

עגלת קניות