זני אתרוגים

זני אתרוגים

מבין ארבעת המינים המין שנחשב למהודר והמובחר מכולם הוא האתרוג, גולת הכותרת של חג הסוכות. מרבית האנשים שבוחרים להדר במצוות ארבעת המינים מחזרים אחרי האתרוגים הטובים ביותר מהזנים המובחרים ביותר. וכמו כל דבר ביהדות- יש כאן מנהגים רבים וסוגים שונים של אתרוגים, שאוכלוסיות שונות בעם נותנות להם חשיבויות שונות. כדי שנצליח קצת להתמצא לקראת חג הסוכות הקרוב נציג את זני האתרוגים המפורסמים ביותר.

 

אתרוג ארץ ישראלי-  אורדנג וחזון איש:

לאתרוגים מארץ ישראל יש משהו שאין לאף אתרוג אחר- אלה אתרוגים אותנטיים מארצנו הקדושה, מהפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ולא משום מקום אחר ברחבי הגלובוס. בראשית ההתיישבות היהודית בארץ החלו גידולים של אתרוגים בארץ, וכיום יש כבר פרדסים רבים. קהילות רבות שנהגו מימים ימימה להשתמש באתרוגים מחו"ל בחרו לצרף לברכה גם אתרוגים מארץ ישראל, שכן הם הבינו את החשיבות הרבה בשימוש באתרוגים אלה. הסיבה לכך שלא יכלו לברך רק על אתרוגי ארץ ישראל היא שבתחילת היישוב היהודי עוד לא היו היהודים מנוסים בגידול אתרוגים ולרוב האתרוגים היו פצועים וכמושים. השימוש באתרוגי ארץ ישראל אף חיזק את הקשר שבין היהודים בארץ ליהודים בגולה, כאשר היהודים בארץ שלחו ליהודים בתפוצות מאתרוגי הארץ, דבר שהיה מרגש עד מאד.

לאתרוגי ארץ ישראל שני זנים עיקריים- אורדנג וחזון איש. מקורם של אתרוגי חזון איש מעץ אתרוגים ששתל הרב ליפקוביץ' מאתרוג שהיה שייך לחזון איש ושהוא בירך עליו. כיום רבים מהציבור הליטאי קונים אתרוגי חזון איש.

אתרוג איטלקי (קלבריה):

האתרוג האיטלקי הוא זן של אתרוגים שהעצים והפירות שלהם קטנים באופן יחסי משאר הזנים. לזן הקלבריה יש מסורת של שנים שבהם בוודאות האתרוג לא הורכב. האתרוגים האלה צמחו בכמויות אדירות בפרדסים באיטליה שלא נגעה בהם יד אדם. ישנה מסורת מה"שולחן ערוך" ובעל התניא שאתרוגים אלו הם אתרוגים מובחרים, ונוהגים לייחס אותם לפסוק שבו יצחק מברך את עשו "משמני הארץ יהיה מושבך", והסביר הרבי מלובביץ' שמדובר באיטליה. עקב כך נוצרה התעניינות רבה של חסידי חב"ד בזן זה שגדל באיטליה ועם הזמן אף הביאו שתילים שלו ושתלו אותם בבית חב"ד. כיום מגדלים את הזן הזה בכפר חב"ד והוא מחוזר מאד ע"י חסידי חב"ד והם מוכנים לשלם עבורו סכומים גדולים.

אתרוג תימני:

אתרוג תימני כשמו כן הוא- אתרוג שיובא מתימן. האתרוג הגיע לארץ עם העלייה הגדולה מתימן בשנות החמישים ונחשב לאתרוג שאין בו חשש להרכבה, מכיוון שבתימן היה אקלים נוח לגידול אתרוגים והם לא נזקקו להרכיבו, עד כדי כך שהם אפילו לא ידעו איך עושים את זה. ה"חזון איש" אמר שאין אתרוגים יותר מהודרים מהאתרוגים האלה, לכן רבים נוהגים לקחת אתרוג תימני שעשוי להיות יקר רק במעט מהאתרוגים הרגילים. את האתרוגים התימניים ניתן לזהות ע"פ הגודל המרשים שלהם, שכן הם יכולים להגיע לגדלים עצומים, ומידי שנה לכותל המערבי מגיעים מספר אתרוגים תימניים גדולים במיוחד.

אתרוג מרוקאי:

האתרוג המרוקאי הוא אתרוג עסיסי ומלא במיץ שמקורו בהרי האטלס. ע"פ מספר חוקרים אתרוג זה הוא הזן המקורי עליו ראוי לברך. אך על אף הדרו הרב התעוררו ספקות הלכתיים האם אתרוג זה כשר בגלל שאין לו חדרי גרעינים וגרעינים כפי שהוזכר בספרי ההלכה, והתעוררה השאלה האם הסימן שלאתרוג יש חדרי גרעינים הוא סימן בעלמא כדי לזהות אתרוג או שהוא ממש מעכב להלכה, ואם אין חדרי גרעינים אז הוא פסול לשימוש בחג הסוכות. להלכה נהוג שמותר להשתמש בהם והם אתרוגים מובחרים, מכיוון שגילו שישנם אתרוגים מרוקאים שיש להם חדרי גרעינים, ואפילו אתרוגים שגדלו על אותו עץ עם אתרוגים שאין להם גרעינים, ומכאן שלאתרוגי מרוקו יש את סימן ההיכר והם כשרים.

את אתרוג זה כמעט ולא ניתן למצוא בארץ בגלל איסור יבוא ממרוקו שהטיל משרד החקלאות, דבר שכמובן מקפיץ את המחיר של אתרוג נדיר זה.

אתרוגי קורפו:

כאשר רוב היהודים היו בגלות וחלקם הגדול היה חי באירופה נהגו יהודים רבים ליטול את אתרוגי קורפו, שמקורם מאיטליה, יוון, טורקיה וסיציליה. את ההכשר להשתמש בהם בחג הסוכות נהוג לייחס לרב בעל הספר "בית אפרים" אי שם בתחילת המאה ה-19. אך כעבור כחמישים שנה התגלה ספק שמא אתרוגים אלו הם אתרוגים מורכבים, ולאחר בירור הלכתי מקיף בנושא פרסם הרב אלחנן ספקטור ספר ששמו "תוכחת מגולה" (רק משם הספר ניתן להבין כמה הדבר היה בנפשו) שבו הוא הזהיר שאסור להשתמש באתרוגים מסוג "קורפו" כי הם מורכבים. אל הקריאה שלו הצטרפו רבנים רבים ובניהם הרב קלוגר ורבי ישראל מסלנטר.

בתחילת המאה ה-20 כאשר התחילה עלייה לא"י הזהירו הרבנים בארץ שלא להשתמש באתרוגי קורפו אלא ליטול את אתרוגי הארץ, גם בגלל החשש להרכבה וגם כדי לא לפרנס את הגויים היוונים שנהגו באכזריות כלפי היהודים באזורם והפקיעו משנה לשנה את מחירי האתרוגים. כיום זן זה כבר לא מצוי.

מרכז האתרוגים משווק אתרוגי: אורדנג, חזון איש, קלבריה ותימני.

סגירת תפריט
Show Buttons
Hide Buttons