מדריך לקניית אתרוג

הלכות אתרוג

חג הסוכות ממשמש ובא ובקרוב נצטרך לקנות ארבעת המינים. מבין ארבעת המינים החשוב מכולם הוא האתרוג, המהודר והיפה שבין כולם, ובלי ספק אף רווי בהלכות מכולם.

כאשר אנו ניגשים לקניית אתרוג עלינו להבחין בהבדל המהותי שבין "כשר" לבין "מהודר". אומנם התורה הדגישה שאתרוג צריך להיות מהודר, אך הגדרת "הידור" היא דבר המשתנה מעדה לעדה וממנהג למנהג. מאידך גיסא, כשרות היא דבר קבוע והלכתי, ואם אדם נטל אתרוג שאינו כשר בסוכות הוא לא קיים את מצוות החג.

במאמר שלפניכם נציין את ההלכות החשובות בבחירת אתרוג והדגשים לשים לב שאיננו קונים אתרוג פסול. אומנם סוחרי ארבעת המינים מקפידים לסנן את האתרוגים הפסולים לפני שהם מוצעים למכירה, אך קורה יותר מפעם אחת שמתוך אתרוגים רבים שעוברים תחת ידיהם מגיעים לדוכן גם אתרוגים לא כשרים, ולכן המעט שאנו יכולים לעשות הוא ללמוד את ההלכות הבסיסיות באתרוג.

שיעור האתרוג:

נפסק בשולחן ערוך שגודלו של האתרוג צריך להיות כביצה, ויש שהחמירו אף יותר מזה וקבעו ששיעורו שני ביצים. הגדרת "ביצה" נידונה בין האחרונים והמשקל שקבעו לו נע בין 58 גרם ועד ל100 גרם לשיטת החזון איש.

יש לשים לב שגם אם לוקחים את השיעור הקטן ביותר מומלץ לקחת אתרוג בשיעור שהוא מעט מעל השיעור המינימלי, מכיוון שכמו כל פרי האתרוג מתכווץ עם הזמן, ועלול להתכווץ במהלך החג ולחרוג משיעור ביצה.

אתרוג מורכב:

יש לשים לב שהאתרוג שאנו קונים אינו מורכב (דהיינו שהוא שילוב של זן של אתרוג וזן אחר, בדר"כ לימון). כיום קשה להבחין איזה אתרוג הוא מורכב ואיזה לא, מומלץ לקנות אתרוגים שיש להם תעודת כשרות המעידה כי הפרדס ממנו הגיעו נבדק ואין בו חשש הרכבה. אם האתרוג נקנה בתוך קופסה סגורה (עם מדבקה) וחתומה ע"י גוף מוסמך- מה טוב, ואם לא- יש לבקש מהמוכר להציג תעודה המעידה על כשרות הפרדס.

אתרוג הראוי לאכילה:

האתרוג צריך להיות ראוי לאכילה, ולכן בדיוק כמו שאנו קונים פירות ובודקים שאין בהם חשש של טבל, עורלה ושביעית, וכן שהופרשו ממנו תרומות ומעשרות, כך עלינו לבדוק כי האתרוג אף הוא לא כזה. בדרך כלל בתעודה המעידה כי האתרוג לא מורכב כתוב גם שהוא ללא חשש טבל, עורלה ושביעית, ושהופרשו ממנו תרומות ומעשרות כדין.

צורת האתרוג:

צורתו של האתרוג צריכה להיות כמו מגדל, כאשר הבסיס שלו רחב והקצה שלו (היכן שנמצא הפיטם) צריך להיות צר. משום כך לדוגמא אתרוג המעוגל ככדור פסול. אם האתרוג דק וארוך, אף על פי שזהו מראה חריג האתרוג עדיין כשר.

צבעו של האתרוג:

באופן כללי עדיף שהאתרוג יהיה צהוב יותר מאשר ירוק. ההגדרה ההלכתית הרווחת לצבע הוא צבע "שעווה". יש לשים לב שאתרוג ירוק "ככרתי", דהיינו אתרוג בצבע ירוק כהה מאד כמו עשב השדה הוא פסול. לעומת זאת, גם אם אדם קנה אתרוג ירוק אך לפני כניסת החג צבעו התעדן ונעשה צהבהב הוא כשר.

צבעים נוספים שפוסלים אתרוג הם- חום כהה (חום בהיר כשר), שחור ולבן כקליפת ביצה.

אתרוג יבש:

אתרוג יבש הוא פסול. אתרוג יבש בדרך כלל גם מצומק לחלוטין ומאבד את צבעו הצהוב, ולכן קל לזהות אותו. אתרוג משנה שעברה לדוגמא הוא אתרוג יבש, אך אם הוא נשמר בקירור (לא בהקפאה) עדיין נחשב כשר.

הדרך לבדוק אם אתרוג הוא יבש או לא הוא ע"י תחיבת מחט באיזור שהוא לא במרכז האתרוג. כאשר מוציאים את המחט צריך לבדוק האם היא יבשה לגמרי או שיש עליה לחלוחית של רטיבות. אם היא אכן רטובה במקצת האתרוג עדיין לא יבש.

המראה השתנה:

אם יש מעל קליפת האתרוג "חזזית", דהיינו פצע גדול ובולט החוצה שמורגש כאשר ממששים את האתרוג, יש להתבונן היכן הוא נמצא. אם הוא נמצא בשליש העליון של האתרוג אז האתרוג פסול. אם הוא נמצא מתחת לשליש העליון אז האתרוג כשר, אלא אם כן יש כמה פצעים כאלה או פצע אחד גדול שמכסה את רוב האתרוג. כמו כן אם האתרוג השחיר ממשמוש הידיים לפני החג האתרוג פסול.

נקודות שחורות או סימנים לבנים על האתרוג:

ראשית יש להבהיר שכל האמור בפסקה זו הוא רק ביחס לפגם שניתן לראות אותו ללא מכשירי עזר, אלא במרחק התבוננות נורמטיבי שאדם רגיל בוחן חפץ, כמו בחירה של מוצר בסופר.

ברוב האתרוגים יש סימנים לבנים שנראים כמו צלקות קטנות. סימנים אלו נקראים "בלעטאלאך" והם נגרמים ממגע של עלי עץ האתרוג באתרוג עצמו. סימנים אלו נחשבים לסימנים טבעיים של האתרוג ואין בהם כל פסול.

אם יש נקודה שחורה על האתרוג (שוב- רק בהתבוננות ממרחק סביר) אז ראשית יש לבדוק האם מדובר בנקודה שהיא ממש פגם באתרוג או רק לכלוך. אם אכן מדובר בנקודה שאינה יורדת אז אם הנקודה היא בשליש העליון של האתרוג אז הוא פסול, ואם היא בשאר האתרוג האתרוג כשר, אלא אם כן הנקודות מופיעות בשניים או שלושה מקומות שביחד מגיעים להיקף רוב האתרוג- ואז האתרוג פסול.

אם יש נקודה שחורה על גבי "בלעטאלאך"- יש לשאול רב.

קליפה:

הקליפה צריכה להיות חלקה, ללא סדקים או קילופים. כמו כן יש לשים לב שהקליפה לא רכה מידי.

ניטל הפיטם:

הפיטם הוא החלק העליון של האתרוג. דהיינו החלק שלא היה מחובר לעץ. הפיטם הוא גבעול דק שצומח בראש האתרוג ומעליו מין גולה קטנה המכונה "שושנה". פעמים רבות הפיטם נופל מהאתרוג, בין אם זה בגלל שלא היה לו מספיק כוח יניקה מהאתרוג עצמו ובין אם זה מפגעי מזג האוויר כמו הרוח.

אם הפיטם נפל וה"פציעה" הגלידה- האתרוג כשר. ניתן להסיק שהאתרוג החלים אם נוצרה צלקת בגוון לבן בראש האתרוג. גם אם השושנה נפלה או שנחתך חלקו של הגבעול האתרוג עדיין כשר.

אם הפיטם נפל ואיתו גם חלק מהאתרוג- האתרוג פסול ונחשב "חסר". ניתן להבחין במצבים כאלה באתרוגים שאין להם פיטם ובמקומם יש גומה המעידה שבנפילת הפיטם נפל גם חלק מבשר האתרוג.

ניטל העוקץ:

העוקץ הוא הזנב של האתרוג ובעצם הגבעול שדרכו האתרוג ניזון מהעץ.

אם הוא נפל לגמרי אך הגומה של האתרוג עדיין מכוסה בשאריות מהעוקץ- האתרוג כשר.

אם הגומה מגולה לגמרי או שאפילו קצת ממנה מגולה- האתרוג פסול, כי אנו חוששים שחלק מהבשר ירד ביחד עם האתרוג ואז יש לאתרוג דין "חסר".

איך בוחרים אתרוג מהודר:

כפי שכבר הזכרנו, ההידורים משתנים בין מנהג למנהג ובין עדה לעדה, ועם כל זה נצטט את מה שכתב ר' אליהו כי טוב ב"ספר התודעה" שכותב כללים בסיסיים ומוסכמים לשאלה מה נחשב אתרוג מהודר-

האתרוג למעלה וכנגד העוקץ שלמטה.

שתהא השושנתא (=השושנה) שעל הפיטם שלמה מכל צדדיה, וכל הפיטם מכוון באמצעו של הפיטם. שתהא צורתו כצורת מגדל, היינו רחב למטה לצד העוקץ ומתקצר והולך לצד שהעוקץ שבתחתיתו משוקע קצת ונכנס בבשר האתרוג.

שיש בו בליטות ושקיעות הרבה ואינו חלק כלימון.

כל שהוא נקי ביותר ואין בו כתמים כל שהם, חשוב מהודר ביותר.