מדריך לקניית לולב

בס"ד

הלכות לולב

הלכותיו של הלולב רבות ועל מנת להבין אותם עלינו להקדים הקדמה קצרה שתבהיר איך בנוי הלולב, כך שהמושגים ההלכתיים יהיו מובנים יותר כאשר ניתקל בהם.

הלולב בנויה משדרה (כמו עמוד שדרה של אדם) ומעלים החופים עליה מהצדדים. השדרה היא באמצע העלים וניתן לזהות אותה אם הופכים את הלולב ורואים פס דק ובהיר שחוצה את הלולב לאורכו. עלי הלולב נראים כמו עלים בודדים, אך אם תולשים עלה ניתן לראות שהעלה הוא כפול וניתן להפריד אותו. בעצם, כל עלה כזה נקרא "תיומת", כי יש לו עלה תאום שמחובר אליו.

העלים מכסים אחד את השני, וככל שמתקרבים למרכז הלולב העלים נהיים ארוכים יותר ויותר. העלה הארוך ביותר הוא העלה האמצעי שנקרא "התיומת האמצעית". כפי שנראה בקרוב, לתיומת הזאת יש חשיבות רבה לעניין כשרותו של הלולב, ולכן נוהגים לקרוא לה בקיצור "התיומת".

שיעור הלולב:

הלולב הוא המין הארוך ביותר מבין ארבעת המינים ואורכו צריך להיות 4 טפחים. נחלקו האחרונים ביחס לאורך של טפח, ומשום כך נוצר שוני בהגדרה של אורך הלולב. שתי שיטות מרכזיות הן שיטותיהם של החזון איש והגר"ח נאה, לפי החזון איש שמחמיר יותר הלולב צריך להיות לפחות 39 ס"מ, ואילו לפי הגר"ח נאה עליו להיות לפחות 32 ס"מ.

יש לשים לב שכאשר אנו עוסקים בשיעור הלולב אנו מתכוונים לשיעור השדרה שלו, ולא העלים. לכן, כשאנו מודדים את אורכו של הלולב עלינו להקפיד למדוד את השדרה ולא את העלים.

על הלולב להיות ארוך בטפח לפחות מההדס והערבה, ולכן אם ההדס והערבה ארוכים יותר משלושה טפחים- על הלולב להיות ארוך יותר בהתאם כדי שיהיה ניכר לעין שהלולב הוא הגבוה מבין כולם.

יובש:

המשנה במסכת סוכה קובעת ש"לולב הגזול והיבש- פסול". השולחן ערוך מגדיר שלולב יבש הוא לולב שהתייבשו רוב העלים שלו עד שהלבינו, דהיינו שנעשו דהויים מהיובש. אבל אם התייבש קצת ועדיין רוב העלים ירוקים הלולב כשר.

מכיוון שהתיומת היא האיזור החשוב ביותר בלולב החמירו לגביה וקבעו שאם היא התייבשה אפילו בחלק קטן ממנה עד שממש הלבינה אז הלולב פסול, ואם הקצה העליון נשרף קצת מהשמש ונשאר עדיין קשה ולא "נפרך בציפורן"- הלולב עדיין כשר.

נפתחה התיומת:

ה"תיומת" היא העלה האמצעי והארוך ביותר של הלולב.

נחלקו הפוסקים הספרדים והאשכנזים מה היחס לתיומת שנפתחה. השו"ע קובע שאין הבדל בין התיומת המרכזית לבין שאר העלים, ולכן הוא פוסק שאם רוב העלים נפתחו אז הלולב פסול, וגם אם נפתח העלה האמצעי אין לזה חשיבות כל עוד רוב העלים בלולב סגורים. לפי השולחן ערוך נדיר מאד למצוא לולב שייפסל מפתיחת תיומת כי צריך שממש רוב העלים ייפתחו כדי לפסול.

מאידך גיסא, ה"משנה ברורה" פוסק שכמו שבאתרוג אנחנו נותנים חשיבות מיוחדת לחלק העליון שלו, כך יש חשיבות יותר גדולה לתיומת העליונה והאמצעית בלולב. הוא אומר שמלכתחילה האדם צריך לחפש לולב שהתיומת האמצעית שלו סגורה לחלוטין. ובדיעבד, אם התיומת פתוחה רק במעט והפתח לא מגיע עד השדרה- הלולב כשר.

בכל אופן, גם לשיטת המשנה ברורה כל זה נאמר רק ביחס ליום טוב הראשון של החג, ובשאר הימים אפשר להשתמש גם בלולב שהתיומת שלו פתוחה.

יש לשים לב שכאשר בודקים אם התיומת פתוחה או לא לפעמים בטעות פותחים את תיומת, וזו ממש גזילה מהמוכר שכן זה מוריד את ערך הלולב באופן משמעותי.

נחתכה התיומת (נפסקה התיומת):

אם נחתכה התיומת, ואפילו קצת- הלולב פסול.

יש לשים לב שלולבים מסוימים הם בעלי עלים שהקצה שלהם דק מאד והם ממשיכים למעלה. בלולבים כאלה צריך להיזהר שלא לחתוך בטעות את הקצוות של הלולב.

לולב עם "קורא":

"קורא" היא קליפה חומה שלעיתים קרובות עוטפת את הלולב. יש שהקפידו שלא ליטול לולב כזה (בעיקר בציבור האשכנזי) בגלל החשש שמתחת לקורא התיומת המרכזית פתוחה.

מאידך גיסא, יש הרואים בלולב עם קורא לולב מהודר ביותר ומחפשים לקנות דווקא לולב כזה.

לולב עקום:

על השדרה של הלולב להיות ישרה כמה שיותר, ובכל זאת אם התעקמה מעט הלולב עדיין כשר. אבל אם התעקמה הרבה יש להסתכל לאיזה צד הלולב התעקם. אם הוא התעקם לצדדים או קדימה הלולב פסול, ואם הוא התעקם לאחור (דהיינו לכיוון השדרה) הוא כשר, כי כך היא דרך גידולו הנורמטיבית.

עלים:

לולב שרוב העלים שלו נתלשו פסול.

לולב מהודר:

נצטט דברים שכתב הרב אליהו כי טוב בספרו "ספר התודעה" על הגדרת לולב המהודר לכל השיטות:

• שחודו של הלולב יהא רק מתיומת אחת היוצאת משדרתו, ורק בשעת הנענועים הם מתפרדים.
•  שלא יהיו העלים פרודים זה מזה כלל אלא שוכבים זה על גבי זה ונראים כגוף אחד, עד חודן.
• שהתיומת העליונה והתיומות הסמוכות לה לא יהיו פתוחות כלל אלא שלמות לגמרי
• שלא יהיה נקטם בראשו אפילו כלשהו.
•  שיהיה יפה במבנהו ובגידולו, זקוף וישר כשרביט, בלי עקמומיות וכפיפות כלל, לא לצדדים ולא לפנים או לאחור.
• שיהיה לח וירוק מראשו לסופו, בלי יובש כלל.