נעים להכיר: אתרוג

נעים להכיר: אתרוג

מהו האתרוג ומניין הגיע? מה תפקידו של האתרוג במסורת היהודית? כיצד ניתן להבדיל בין האתרוג לבין שאר ההדרים? ואפילו- איך קונים אתרוג מהודר? על כך בכתבה הבאה.

מהו אתרוג:

האתרוג הוא עץ ממשפחת ההדרים שפירותיו נושאים אף הם את השם אתרוגים. מקורו של העץ לא ידוע, וההערכה המקובלת היא שהוא מאזור דרום מזרח אסיה והודו. האתרוג נחשב לאחד מהזנים הבודדים של פירות ההדר שלא הורכבו, ותחילת גידולו ע"י בני אדם החל לפני אלפים רבים של שנים.

האתרוג הוא עץ נמוך יחסית וקוצני. האתרוג גדל כל השנה אך שיא גידולו הוא בקיץ ובאביב. עץ האתרוג נחשב לעץ קשה לגידול והוא חשוף לפגעי מזג האוויר, מחלות וחרקים. משום כך לרוב אתרוגים שגידולם אינו לצורך חג הסוכות (כפי שיבואר בהמשך מדוע) נוצרים ע"י הכלאה עם מין נוסף של הדרים כמו לימון.

צורתו של האתרוג כביצה המתחדדת לקראת הקצה שלה ומסתיימת לעיתים קרובות בפיטם, שהוא שריד לעמוד העלי שהיה שם בעבר. גודלו של האתרוג הוא לרוב כגודל אגרוף של אדם בוגר ועשוי להגיע לגודל של כדור רגל ואף יותר בזנים מסוימים, כגון באתרוגים תימניים.

באופן כללי, פרי האתרוג דומה במראהו ובגודלו ללימון, וההבדלים המהותיים בינו לבין הלימון הוא שקליפתו של האתרוג דקה מאד ומחוספסת, ולרוב יש עליה שקעים ובליטות. כמו כן, באתרוג אין הרבה פרי, בשונה מהלימון שרווי במיצים.

שימושיו העיקריים של האתרוג הוא להכנת ריבות, ליקרים, ממתקים, בישול, שימורים וייצור תמרוקים. לא נהוג לאכול את האתרוג כפירות ההדר האחרים באופן ביתי וטרי. שימוש נוסף ומפורסם של האתרוג הוא בחג הסוכות למצוות ארבעת המינים. האתרוג מזוהה עם המין הראשון המוזכר בתורה מבין הארבעה המכונה "פרי עץ הדר".

מקור השם אתרוג מזוהה עם המילה הפרסית "תוּרוּנג", והרמב"ן מוסיף שמקור נוסף של השם הוא מהמילה "רגג" בארמית שמשמעותה דבר יפה ונעים לעיניים, הגדרה ההולמת את האתרוג כעץ הדר מהודר.

האתרוג ביהדות:

בתורה בספר ויקרא נאמר:

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים" (ויקרא כג', מ').

פסוק זה עוסק בחג הסוכות אותו חוגגים שבעה ימים החל מערב יד' בתשרי. בחג הסוכות מצווה אותנו התורה ליטול ארבעה מינים שהראשון והחשוב שבהם הוא "פרי עץ הדר". הגמרא במסכת "סוכה" עורכת בירור מהו אותו "פרי עץ הדר", כאשר יש להדגיש שהיה מקובל כבר במסורת ("הלכה למשה מסיני") שזהו אתרוג ויש על כך תמימות דעים, אך הגמרא רצתה להביא לכך אסמכתא.

בבירור שעושה הגמרא היא מציעה כמה סיבות מדוע "פרי עץ הדר" הוא דווקא אתרוג-

  • מהפסוק "פרי עץ הדר" נלמד שצריך עץ שטעם העץ וטעם הפרי שווים, והאתרוג עומד בקריטריון הזה.
  • הדר מלשון "דיר", כאשר כמו שבדיר יש בהמות בגדלים שונים ובשלבי התפתחות שונים, כך גם בעץ האתרוג ניתן למצוא פירות שנמצאים בתחילת גידולם לצד פירות שכבר בשלו לגמרי.
  • הדר מלשון "דר", גר. האתרוג נשאר באילן כל השנה כולה אם לא תולשים אותו.
  • הדר מלשון "הידרו" (hydro) שפירושו ביוונית- מים, והאתרוג הוא פרי שגדל על כל מים.

לאור מקורות אלה ברור שאותו "פרי עץ הדר" האמור בתורה הוא האתרוג דווקא. בחג הסוכות אנו נוטלים בכל יום משבעת הימים את האתרוג ביחד עם שאר המינים האגודים יחד ומנענעים אותם כאשר קוראים את ההלל וה"הושענות" בתפילת החג. האתרוג נחשב למין המשמעותי ביותר מבין הארבעה ונהגו עם ישראל להדר בו יותר מכולם.

גידול אתרוגים בארץ:

גידול האתרוגים בארץ זכה לתמורות רבות ב-150 השנים האחרונות. בימי הישוב הישן בתחילת המאה ה-19 היהודים לא עסקו בגידול אתרוגים והם היו קונים את האתרוגים משכיניהם הערביים. האתרוגים גודלו על ידי הפלחים הערביים בכפרים שבצפון הארץ וביריחו, והגידולים היו פרימיטיביים ולא מהודרים ממש, אך היו ללא חשש הרכבה ולכן קנו אותם היהודים בכמויות.

עם הזמן החלו גם היהודים לעסוק במלאכת גידול האתרוגים והפרדסים הראשונים של האתרוגים ניטעו ביפו. סביב לאתרוגים אלה נתגלע ויכוח, והיו שהאשימו את המגדלים בהרכבת האתרוגים (דבר הפוסל את האתרוג לשימוש בחג). עם הזמן חזרה הכשרות לאתרוגים מיפו והיישובים החדשים באזור השומרון החלו אף הם להקצות שדות לצורך גידול אתרוגים.

כיום ישראל היא מעצמת גידול אתרוגים והיא מייצאת אתרוגים לקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. עם הזמן נכנסים עוד זנים לשוק הישראלי כמו זן הקלבריה האהוב על חסידי חב"ד, האתרוגים התימניים ואתרוגי "חזון איש".

בארץ מצויים כמה מגדלי אתרוגים בעלי שם עולמי. גידול האתרוגים אינו פשוט שכן מדובר בעץ שנחשב ל"חולה" ביחס לעצים אחרים, ויש צורך בניסיון של שנים רבות כדי להגיע למצב בו בוחרים את התנאים הנאותים ביותר לצורך גידולם.

מחיר:

מחירו של  אתרוג פשוט עולה כ-30 שקלים, מהודר עולה כ-45 שקלים, מהדרין יכול לעלות כ-100 שקלים ומשם והלאה היד נטויה. ישנם בעלי ממון ורבנים גדולים המחזרים אחר האתרוגים המהודרים והמובחרים ביותר בשוק. מחירם של אתרוגים כאלה עשוי להגיע לכמה מאות ואולי אלפי שקלים. ישנם חצרות של אדמו"רים אליהם מגיעים סוחרים עם מיטב האתרוגים שלהם והם מציעים בדחילו ורחימו את מרכולתם לפני הקונים הבוחנים אותם בדקדקנות שאין בהם ולו "בלעטאלאך" אחד קטן. למי שמצליח למכור לרב אתרוג "אושפיזין" (הכוונה לאתרוג מובחר שבמובחרים כמו בסרט אושפיזין) יוצא שם של סוחר מהימן ואיכותי.

מעבר למחירו של האתרוג עצמו האתרוג מגיע גם עם מוצרים נלווים, שהבולט שבהם הוא הקופסא בה מחזיקים את האתרוג במשך ימי החג ובעיקר בבית הכנסת. האתרוג הוא פרי עדין הזקוק לשמירה. לרוב ביחד עם האתרוג הקונה מקבל שרוול העשוי מספוג (לרוב בצבע לבן או אדום) שבתוכו שמים את האתרוג. בנוסף לכך למרבית הציבור יש קופסא שבה מאחסנים את האתרוג. ישנן קופסאות פשוטות מקרטון, אך ישנם קופסאות מהודרות מכסף טהור שהמחיר שלהם יקר פי כמה יותר מהאתרוג. הקופסאות מגיעות עם עיטורים שונים ובחסידויות מסוימות עם סמל ה"חצר" החסידית. יש משפחות הנוהגות לתת לחתן המאורס בימי תשרי קופסא מיוחדת ויש מי שמקפיד ללכת עם קופסא שהורישו לו אבותיו, כל אחד לפי מנהגו הוא.

כשרות האתרוג:

כאמור, יש לשים לב שהאתרוג שאנו קונים אינו מורכב. חוץ מזה ישנם כמה כללים בסיסיים שחשוב להקפיד עליהם כאשר קונים אתרוג (להרחבה עיין במאמר על הלכות אתרוג ) נציין כמה מהם בתמצית-

  • יש לשים לב שהכשרות על האתרוג היא כשרות כפולה- גם על השדה וגם על האתרוג עצמו.
  • יש לשים לב ששיעורו של האתרוג הוא מעל 58 גרם.
  • על צורת האתרוג להיות כמו מגדל, רחב מלמטה וצר מלמעלה.
  • על האתרוג להיות צהבהב. האתרוג יכול להיות ירוק בתנאי שהוא לא ירוק כהה כמו צמח השדה.
  • אתרוג יבש ומצומק פסול.
  • נקודות שחורות בשליש העליון של האתרוג או חזזית פוסלים את האתרוג.
  • אם ניטל הפיטם או העוקץ של האתרוג יש להבחין שלא הוסר חלק מבשר האתרוג יחד עם הפיטם או העוקץ. אם הוסר אפילו מעט בשר- האתרוג פסול.
סגירת תפריט
Show Buttons
Hide Buttons